עקרונות יסוד לתכנון בתוכנית מתאר לחולון
בשלב זה של העבודה גובשו על ידי צוות התכנון "הנחות יסוד" (קווי יסוד עיקריים) לתכנית
המתאר. מטרת הנחות היסוד היא להגדיר מדיניות מתואמת ומסוכמת על עירית חולון אשר
תנחה את צוות התכנון. הנחות היסוד יעברו כחוט השני לאורך כל החלופות התכנוניות שיוכנו על
ידי צוות התכנון.
להלן פירוט הנחות היסוד של תכנית המתאר:
א. צפי אוכלוסיה לשנת 217,800-232,000 -2030 נפש בהתחשב במגמות גידול האוכלוסיה
בעבר, מגמות דמוגרפיות וקיבולת ריאלית של תכניות מאושרות ובהליכי תכנון.
ב. גבולות התכנית- העיר בגבולותיה הנוכחיים תוך ניצול מושכל של עתודות הקרקע
המצומצמות בעיר.
ג. חולון במטרופולין תל-אביב- דגש על חיזוק מעמדה של העיר בתחום התעסוקה ומתן שרותים
לתושבי המטרופולין.
ד. מארג הבניה וצפיפות הבניה בעיר- ציפוף המרקם הבנוי הקיים, תוך קביעת הירארכיה של
גובה הבניה בחלקי העיר השונים ושימור המרקם הקיים בחלקי עיר אחרים בהתאם לתכונות
של האזורים השונים.
ה. חיזוק מרכז העיר- גיבוש וחיזוק 'גלעין העיר' כרצף אורבני מובהק תוך יצירת מוקד פעילות
תעסוקה ומסחר באזור התעשיה המזרחי של העיר מבלי לפגוע בחיוניותו של המרכז הקיים.
ו. שטחים פתוחים- התוכנית תקפיד על טיפוח מגוון השטחים הפתוחים בעיר ועל יצירת דרכי
גישה לשטחים הפתוחים הגדולים הנמצאים ברצף סביבתי עם חולון (פארק מקווה ישראל
ופארק איילון) וחשיפתם לאוכלוסיית העיר לצורך פעילות פנאי, חינוך ונופש.
ז. גיבוש ראייה כוללנית של פיתוח מכלול אורבני המדגיש תחומי תרבות ופנאי עירוניים וכולל
בין היתר את עיר הילדים, עיר של עיצוב, מוזיאונים ומוסדות מגוונים.
ח. תחבורה ותנועה- הפיכת הדרכים והמסילות הארציות המשיקות לעיר למנוף פיתוח כלכלי של
העיר.
ט. השתלבותה של העיר במערכת הסעת המונים החל מהשלב הראשון של ביצוע המערכת.
י. אי פגיעה בזכויות- התכנית תימנע ככל האפשר מפגיעה בזכויות בניה מוקנות.
יא. תכנית גמישה- על מנת לפשט את הליכי התכנון הדרושים לפיתוחה של העיר, התכנית
תאפשר גמישות תכנונית תוך שמירה על עקרונות היסוד שייקבעו בתכנית.
יב. העברת סמכויות- יצירת כלים תכנוניים אשר יאפשרו העברת סמכויות לועדה המקומית
בהתאם לתיקון מס' 76 בחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965 על מנת להקל בהליכי תכנון
ופיתוח העיר.
3 חולון בתכניות מתאר ארציות, תכניות מתאר מחוזיות ותכניות מתאר מקומיות
חוק התכנון והבנייה קובע התייחסות היררכית לתכניות, תכניות מתאר בהיררכיה גבוהה יותר
גוברות על תכניות בהיררכיה נמוכה יותר.
תכניות המתאר הארציות מתייחסות למגוון נושאים, וככל שישנן יותר תכניות הנוגעות לשטח
מסוים, כך דרגות החופש לתכנון קטנות יותר.
1.3.1 תכניות מתאר ארציות-
א. תמ"א/35: תוכנית מתאר משולבת לבניה, פיתוח ושימור
תכנית מתאר ארצית מס' 35 אושרה על ידי הממשלה ופורסמה בשנת 2005. בין עקרונות התכנית
מודגשים "הכוונת עיקר הפיתוח למרקמים העירוניים, וצמצום תופעת הפרבור", "הבחנה בין
חמישה סוגי מרקמים... והדגשת עקרון הרצף של השטחים הפתוחים", "שמירה על ערכי טבע,
חקלאות, נוף ומורשת", שיפור המרחב העירוני תוך חידוש הדרגתי שלו, שימור מכלולים ערכיים,
בנייה בצפיפויות גבוהות יחסית ופיתוח מערכות תשתית- ובייחוד תחבורה ציבורית המובילה את
הפיתוח העירוני", "צמצום נזקים סביבתיים והשפעות של מטרדים, על פי עקרונות של פיתוח בר-
קיימא", "שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות בתכנון אזורי", ו"עידוד הכנתן של תכניות מתאר
ומסמכי מדיניות וכן מעקב ובקרה על תהליכי הפיתוח והשימור" (מתקנון התכנית).
שטחה של העיר חולון מוגדר "כמרקם עירוני" (ראה איור מס' 1). על פי הוראות התכנית משמעות
ביטוי זה כוללת, בין היתר, מרקם אשר "אליו יכוון עיקר הפיתוח של שימושי הקרקע... הפיתוח
יהיה ברובו עירוני קומפקטי, מושתת על יתרונות לגודל תוך כדי הבטחת שטחים פתוחים עירוניים
ובין-עירוניים לצורכי ציבור" .
התכנית קובעת צפיפות מינימלית של 10 יח"ד לדונם נטו, וצפיפות מקסימלית 20 יח"ד לדונם נטו.
